יום הולדת לאילן

אִילָן,
כֵּיצַד חוֹגְגִים לוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת?
עוֹמֵד אִילָן בַּשָּׂדֶה,
זֵר פְּרָחִים לְרֹאשׁוֹ
וְעֻגָּה שֶׁל זֶבֶל אוֹרְגָנִי לְרַגְלָיו.
כָּל חֲבֵרָיו בַּחֹרֶשׁ, נְטוּעִים בִּמְקוֹמָם,
מְרִימִים לִכְבוֹדוֹ גָּבִיעַ שֶׁל טַל
וּמְרַשְׁרְשִׁים בַּעֲלֵיהֶם שִׁירֵי יוֹם-הֻלֶּדֶת.

חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם אֵיךְ מְרִימִים אִילָן כְּמִנְיַן שְׁנוֹתָיו?
אָסוּר לְהוֹשִׁיבוֹ עַל כִּסֵּא שֶׁל עֵץ!
שֶׁמָּא מִגֶּזַע חֲבֵרָיו הַטּוֹבִים הוּא.
כִּסֵּא בַּרְזֶל?
קַר וְכָבֵד.

תּוֹפְסִים בַּעֲנָפָיו הַנְּמוּכִים וּמְרִימִים:
לַעֲקֹר וְלָטַעַת, לַעֲקֹר וְלָטַעַת
וְאֶחָד לַשָּׁנָה הַבָּאָה
(אִם יִזְכֶּה וְיִשְׂרֹד מִפִּגְעֵי הַטֶּבַע,
וּמֵחֶמְדַּת הָאָדָם וּמִן הַבַּצֹּרֶת וּמִן הַשְּׂרֵפוֹת).

הַיַּנְשׁוּף וְהַחֲתַלְתּוּלָה / אדוארד ליר

אדוארד ליר (1888-1812) – מגדולי משוררי האִיגָיוֹן (nonsense) בהסטוריה. שיריו העלו חיוך בדורות של קוראים, על אף שכותבם סבל מדיכאון כרוני. התפרנס מציור ציפורים ונפטר זמן קצר לאחר מות חתולו האהוב. הוא האיש שחמשיריו האבסורדיים תרמו יותר מכל להפצתו של החמשיר כסוגת-שירה בעולם.

"מַעֲשֶׂה בַּצַּיָּר אֶדְוַרְד לִיר / שֶׁבֵּרַךְ בְּסוּגַת הַחַמְשִׁיר / אֶת כֻּלָּנוּ בִּכְלָל / וּבִפְרָט אֶת 'בִּגְלַל' / וְאַחַר הִתְפּוֹגֵג בָּאֲוִיר".


הַיַּנְשׁוּף וְהַחֲתַלְתּוּלָה

The Owl and the Pussy-cat

יַנְשׁוּף וַחֲתוּ֫לָה צָלְחוּ אֶת הַיָּם
בְּסִירָה בְּיָרוֹק-אֲפוּנָה.
אָרְזוּ דְּבַשׁ, קֻרְטוֹב,
וְכֶסֶף לָרֹב
טָמוּן בְּקֻפָּה יְשָׁנָה.
הִסְתַּכֵּל הַיַּנְשׁוּף בְּכוֹכְבֵי הַמָּרוֹם
וְשִׁיר בַּגִּיטָרָה נִגֵּן:
"חֲתוּלָה֫ חֲבִיבָה, חֲתוּלָה אֲהוּבָה,
אֵין כָּמוֹךְ לְיֹפִי וְחֵן!
אֵין כָּמוֹךְ,
אֵין כָּמוֹךְ,
אֵין כָּמוֹךְ לְיֹפִי וְחֵן".

The Owl and the Pussy-cat went to sea
In a beautiful pea green boat,
They took some honey,
and plenty of money,
Wrapped up in a five pound note.
The Owl looked up to the stars above,
And sang to a small guitar,
'O lovely Pussy! O Pussy my love,
What a beautiful Pussy you are,
You are,
You are!
What a beautiful Pussy you are!'

הִיא עָנְתָה לַיַּנְשׁוּף: "צִפּוֹרִי הָאָהוּב
כֹּה יָפֶה הוּא שִׂירְךָ וְרַב דַּעַת,
בּוֹא נָרוּץ אֶל הָרַב
כִּי חִכִּינוּ זְמַן רַב,
אַךְ אֲבוֹי לִי, כִּי אֵין לִי טַבַּעַת!".
הֵם חָתְרוּ בִּסְפִינָה קָרוֹב לְשָׁנָה
אַל חֻרְשַׁת עֵץ הַבּוֹנְג הַנּוֹדַעַת
וְשָׂם בֵּין הַבּוֹנְג
עָמַד חֲזִירוֹנְג
בְּאַפּוֹ נְעוּצָה לָהּ טַבַּעַת
בְּאַפּוֹ,
בְּאַפּוֹ,
בְּאַפּוֹ נְעוּצָה לָהּ טַבַּעַת.

Pussy said to the Owl, 'You elegant fowl!
How charmingly sweet you sing!
O let us be married!
too long we have tarried:
But what shall we do for a ring?'
They sailed away, for a year and a day,
To the land where the Bong-tree grows
And there in a wood a Piggy-wig stood
With a ring at the end of his nose,
His nose,
His nose,
With a ring at the end of his nose.

"חֲזִירוֹן נָאוֹר, הֲלָנוּ תִּמְכֹּר
בִּגְרוּשׁ הַטַּבַּעַת?" – "אַסְכִּים".
הֵם שִׁלְּמוּ בַּמַּקוֹם
וְנִשְּׂאוּ בּוֹ בַּיּוֹם
בִּידֵי תַּרְנְגוֹל הַצּוּקִים.
סָעֲדוּ חֲבִיצָה וְרִבַּת-חַבּוּשִׁים
שֶׁהֵבִיאוּ אֶל פִּיהֶם בְּכַף,
וְעַל קְצֵה הַתְּלוּלִית, רָקְדוּ הוֹרָה לֵילִית
לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ מֻכְסָף.
לְאוֹרוֹ,
לְאוֹרוֹ,
לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ מֻכְסָף.

'Dear pig, are you willing
to sell for one shilling
Your ring?' Said the Piggy, 'I will.'
So they took it away,
and were married next day
By the Turkey who lives on the hill.
They dined on mince, and slices of quince,
Which they ate with a runcible spoon;
And hand in hand, on the edge of the sand,
They danced by the light of the moon,
The moon,
The moon,
They danced by the light of the moon


"הינשוף והחתלתולה". איור מקורי של אדוארד ליר