קרעים במרחב פשוט קשר

מרחב פשוט קשר – צורה שניתן לכווץ אותה עד כדי נקודה בודדת (למשל כדור).

מבוא לטופולוגיה

אִם הָיִיתִי אוֹבֵד שְׁלִיטָה
וּפוֹלֵשׁ לְאַרְצוֹת הַמֶּשִׁי
וּפוֹשֵׁט עַל שְׂדוֹת חָצָב
לֹא עוֹצֵר בְּעַצְמִי בַּפְּשִׁיטָה–
מַה הָיָה מַצָּבִי עַכְשָׁו
עִם קְרָעִים בְּמֶרְחָב פְּשׁוּט קֶשֶׁר
עַל עִקְבוֹת עַצְמִי אֲשֶׁר שָׁב
עַל עִקְבוֹת עַצְמִי? הִיא פְּשׁוּטָה
כְּמוֹ תָּמִיד, תְּשׁוּבָתֵךְ — אַךְ אֵינֶנָּה
יְשִׂימָה אוֹ קְבִילָה עַד הַסּוֹף:
"אֵין עַל מַה לְהַפְגִּין חֲרָטָה"—
מְקַבֵּץ אֶת יָדִי לְאֶגְרוֹף
וּמַרְפֶּה—
מְקֻטָּע.
מְקֻטָּע.
וְחָנוּק. נְשִׁימָה. זְמַנֵּנוּ
עוֹד יָבוֹא. וְיֻסְּרוּ גְּבוּלוֹת
אַחֲרוֹנִים בֵּין כֹּל אַרְצוֹתֵינוּ
וַעֲלֵיהֶן, וְגַם עַל עַצְמֵנוּ
לֹא יִהְיֶה עוֹד צֹרֶךְ לִשְׁלֹט.

אין טרויה נוספת / ויליאם באטלר ייטס

No Second Troy / William Butler Yeats

מָה אַאֲשִׁים אוֹתָהּ עַל שֶׁמִּלְּאָה
יָמַי בְּצַעַר, אוֹ לָאַחְרוֹנָה
לִמְּדָה טִפְּשִׁים, מְחֻסְּרֵי תְּבוּנָה
דַּרְכֵי פְּרָאוּת. עַל כָּךְ שֶׁבִּגְלָלָהּ
הָיוּ זוֹרְקִים סִמְטוֹת עַל הַשְּׂדֵרוֹת
לוּ כִּתְשׁוּקָה הָיְתָה לָהֶם גְּבוּרָה?
מָה לְרַסֵּן אוֹתָהּ, אֲשֶׁר רוּחָהּ
הָאֲצִילוּת פִּשְּׁטָה כַּבְּעֵרָה
עִם יֹפִי עַז, כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה
מִסּוּג שֶׁלֹּא נָפוֹץ כַּיּוֹם, יוּכַל?
מַדּוּעַ, מֶה עָשְׂתָה כְּבָר, בִּהְיוֹתָהּ עַצְמָהּ?
הֲאִם בִּשְׁמָהּ עוֹד טְרוֹיָה תְּאֻכַּל?

Why should I blame her that she filled my days
With misery, or that she would of late
Have taught to ignorant men most violent ways,
Or hurled the little streets upon the great,
Had they but courage equal to desire?
What could have made her peaceful with a mind
That nobleness made simple as a fire,
With beauty like a tightened bow, a kind
That is not natural in an age like this,
Being high and solitary and most stern?
Why, what could she have done, being what she is?
Was there another Troy for her to burn?

הדרך לקיריבטי

אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּט לְקִירִיבָּטִי.
רַק כִּי מָשַׁךְ קִצּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
אוֹתִי אֵלָיו, עַל אַף שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי
דָּבָר עָלָיו. וְהִנֵּה, אֶל הַיָּם

אֲנִי יוֹצֵא, חָמוּשׁ, בְּשֶׁקֶט שֶׁקֶט
מִצְּלִיל שֶׁל מְשׁוֹטִים, שָׁחֹר-שָׁחֹר –
הָרוּחַ לֹא נוֹשֶׁבֶת, לֹא נוֹשֶׁקֶת
אֶת מִפְרָשַׂי וְאֶת שְׂפָתַי. הַכְּפוֹר

נָסוֹג אַף הוּא, אַךְ אָז חוֹזֵר כִּפְלַיִם
הַמַּיִם – מְעַרְבֹּלֶת שֶׁל מִלִּים
אֲשֶׁר אֵינָן עוֹזְבוֹת אֶת הַשְּׂפָתַיִם
רַק מֵטֵאוֹרִים (בְּעוֹדָם נוֹפְלִים)

לֹא מַפְסִיקִים לַחְתֹּךְ אֶת הָרָקִיעַ
הֲגַם אֲנִי אַחְלֹק אִתָּם גּוֹרָל
אֶל יַעֲדִי לָעַד לֹא לְהַגִּיעַ
לִבְעֹר בָּאֵשׁ. חָלָל בְּתוֹךְ חָלָל—

שְׁכוּחַ אֵל. כְּמוֹ גִּבּוֹרִים מִקֶּדֶם
רוֹדְפֵי הַחֲלוֹמוֹת (אוּלַי לְשָּׁוְא)
לֹא תְּהִלָּה וְלֹא חַיֵּי גַּן עֵדֶן
לֹא בְּמָצוֹד אַחַר גִּזַּת זָהָב—

רַק אֲרָצוֹת שֶׁבְּאוֹקְיָנוֹס-שֶׁקֶט
אַלְפֵי אִיִּים בִּקְּשׁוּ הֵם לְחַפֵּשׂ
בְּתוֹךְ רַפְסוֹדוֹת עֲשׂוּיוֹת מֵעֵץ
אַחַר חִפּוּשׂ נַפְשִׁי גַּם כֵּן חוֹשֶׁקֶת—

לְשֵׁם חִפּוּשׁ עַצְמוֹ לָעַד אֵין קֵץ.

יוליסס

כֵּיצַד לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד עֲדִינוּת
שֶׁאֵין עִמָּהּ אֱמֶת; כֵּיצַד, מִבְּלִי לִפְגֹעַ
לִפְרֹם סְבַךְ רְגָשׁוֹת, לִגְרֹם לִכְדֵי שִׁנּוּי
אִם כָּל דָּבָר סֵרַבְתְּ עַד כֹּה מִפִּי לִשְׁמֹעַ?

יוּלִיסֵס אֶת עָצְמוֹ קָשַׁר לְתֹרֶן רָם
כָּמוֹהוּ גַּם אֲנִי הֻקְסַמְתִּי מִפָּנַיִךְ
כָּמוֹהוּ רְצוֹנִי לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם
וְעִם זֹאת רְחוֹקָה מִמֶּנִּי בְּשִׁירַיִךְ
הִנָּךְ; קוֹלִי טָבַע בְּמַעֲטֵה קוֹלֵךְ.
פֵּרוּשׁ לִשְׁתִיקָתִי יִתְּנוּ מֻטְעֶה לַנֶּצַח.
קָשׁוּר לְתֹרֶן רָם אֲנִי חוֹלֵף; דּוֹעֵךְ
קוֹלֵךְ; כָּמוֹהוּ גַּם קֹרַת רוּחִי, כְּעֶצֶב.

הפיכת שולחן

כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד".

מסכת נדרים כ' ע"ב

כִּי בִּקַּשְׁתְּ כְּאֵב, מֵעֵבֶר
לִרְצוֹנֵךְ כְּאֵב אֶתֵּן
אַל תִּקְּחִי סוֹדוֹת לַקֶּבֶר
עַיִן תַּחַת עַיִן. שֵׁן
תַּחַת שֵׁן אוֹצִיא, בְּרַעַם
לְעֵינֵי צִבּוּר רָחָב
זַעֲקַת כְּאֵב הִיא נַהַם
הֲנָאָה. אָבִיב הוּא סְתָו.
לַיְלָה– יוֹם. חַמָּה – יָרֵחַ.
חֲלוֹמֵךְ הוּא מְצִיאוּת
שָׁם תָּמִיד אֶהְיֶה אוֹרֵחַ
לֹא קָרוּי. בְּשִׂיא צְבִיעוּת
אַתְּ רָצִית שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה צָפוּי
וּרְשׁוּת נִתְּנָה לָלֶכֶת
אַךְ – כָּפוּי אוֹ לֹא כָּפוּי –
חֹפֶשׁ זֶה אֵינֶנּוּ חֹפֶשׁ,
פַּחַד הוּא עַתָּה גְּבוּרָה,
צְעָקָה רָמָה הִיא לַחַשׁ
וּשְׁבִירַת שְׁתִיקָה – שְׁמִירָה
עַל שְׁתִיקָה. שְׁתִיקָה כוֹאֶבֶת.
הֲנָאָה תִּהְיֶה כְּאֵב
מִקִּרְבָה – כְּשֶׁאַתְּ עוֹזֶבֶת,
לָךְ אֲנִי אֶהְיֶה אוֹיֵב.