מי שלא

וּלְמִי אֲנִי אֶתְגַּעְגֵּעַ
בְּיָשְׁבִי אִתָּךְ, הַמְּאֹהֶבֶת?
הִתְלַהֲבוּתֵךְ- עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת,
נִיחוֹחוֹת הַמִּתְפַּזְּרִים בָּרוּחַ.
לַשִּׁירָה שֶׁבָּךְ – אֵין אַח וָרֵעַ,
הִיא לַאֲהוּבֵךְ – שִׁפְחָה וְעֶבֶד.
בְּחַיֵּינוּ אֵין דָּבָר בָּטוּחַ,
אַתְּ, הַמְּאֹהֶבֶת, תִּזְכְּרִי זֹאת.

פִּיךְ חוֹרֵז שִׁירַיִךְ בְּשַׁרְשֶׁרֶת
אֶל אָהוּב רָחוֹק, אֵלָיו כְּבוּלָה אַתְּ.
מַשֶּׁהוּ נָדַם וְלֹא פּוֹעֵם בִּי
וּבְשִׁירִי, עָקָר הַגַּעֲגוּעַ.
וַאֲנִי רוֹשֶׁמֶת וְקוֹשֶׁרֶת
שֶׁלֶט עַל עַצְמִי "נָא לֹא לַגַּעַת".
כְּעָשָׁן לְתוֹךְ חַלּוֹן פָּתוּחַ
מִתְנַדֵּף הָאֹשֶׁר, לֹא הוֹלֵם בִּי.

אָז לְמִי אֲנִי אֶתְגַּעְגֵּעַ
בְּיָשְׁבִי אִתָּךְ, כֹּה מְאֹהֶבֶת?
וּלְמִי אֲנִי אַחְרֹז מַחְרֹזֶת
מִלּוֹתַי? לָבֶטַח לֹא אֵלָיו…
אֵין לְמִי. מִדְרוֹן מְתַעְתֵּעַ
וְעָלָיו דוֹהֶרֶת הָרַכֶּבֶת
שֶׁל אֱמֶת פְּשׁוּטָה: אוּלַי בְּכָל זֹאת
מִי שֶׁלֹּא אוֹהֵב-לֹא נֶאֱהָב.

רוץ, פורסט, רוץ!

חַם בַּחוּץ
וַאֲנָשִׁים לֹא לְבוּשִׁים
קוֹפְאִים בַּמַּזְגָּן,
אֲנִי גַּם
צַרְכָנִית שֶׁל
תַּחְבּוּרָה צִבּוּרִית
בְּעִיר לְלֹא הַפְסָקָה.
אֶעֱצֹר לְדַקָּה
כִּי אֲנִי:
אִשָּׁה שֶׁל דַּוְקָא
אִימְפּוּלְסִיבִית,
אַגְּרֶסִיבִית
פּרוֹבוֹקָטִיבִית.
אַחְמַד טִיבִּי
הָיָה מֵת עַל אַחַת כָּמוֹנִי –
אַלּוּפָה בִּשְׂחִיָּה סִינְכְרוֹנִית
בְּתוֹךְ הַזֶּרֶם,
אַךְ תָּמִיד לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ.

אֲנִי כֶּרֶם שֶׁל צִמּוּקִים
אֲנִי כּוּר הִתּוּךְ
שֶׁל כָּל בָּבוּאוֹת
בְּנֵי הָאָדָם הַמַּכִּים
בְּאֶגְרוֹפָם עַל הָרְאִי
בַּשֵּׁרוּתִים, בְּחַדְרֵי אַמְבַּטְיָה
שֶׁל דִּירוֹת שְׂכוּרוֹת,
בָּעוֹלָם הַזֶּה
שֶׁל עִסְקֵי בִּישׁ,
שֶׁבּוֹ אִישׁ לֹא נָחוּץ
לְאִישׁ.
לָכֵן אֱסֹף אֶת שִׁבְרֵי רַגְלֶיךָ
וְרוּץ, פוֹרֶסְט, רוּץ!

תמונה משפחתית

הָיִיתִי רוֹצֶה יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה
לִפְתֹּחַ אַלְבּוֹם וְלִבְהוֹת בַּתְּמוּנָה
שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
לוֹמַר לְעַצְמִי בְּסִפּוּק: "יֵשׁ תְּחוּשָׁה
שֶׁקִּבַּלְתִּי אָזְנַיִם (אוֹ אַף) בִּירוּשָׁה
מִיַּעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר".
לְסַפֵּר אֶת קִצּוּר-תּוֹלְדוֹתָיו לְבִתִּי
וְלָחוּשׁ שֶׁסִּפַּרְתִּי סִפּוּר אֲמִתִּי
עַל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.

אֲבָל אֵין לִי תְמוּנָה אוֹ קִצּוּר-תּוֹלָדוֹת
וּבְעֶצֶם, כִּמְעַט לֹא נוֹתְרוּ לִי עֻבְדּוֹת
עַל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
הַמֵּידָע שֶׁאָסַפְתִּי עָלָיו לֹא יַסְפִּיק
לְהָבִין אִם הָיָה "בֵּינוֹנִי" אוֹ "צַדִּיק" –
יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
הוּא הָיָה דֵּי בְּסֵדֶר, אֲנִי מַאֲמִין,
כִּי עֻבְדָּה שֶׁיָּצָאתִי לוֹ יֹפִי שֶׁל נִין,
לְיַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.

אַךְ שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים
סִכְּמָה בִּמְהִירוּת אֶת חַיָּיו הַקְּצָרִים
שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
לְאַבָּא שֶׁל סַבָּא אֵין יָד וְאֵין שֵׁם.
בַּזֹּאת אַף אֶחָד, יַלְדָּתִי, לֹא אָשֵׁם.
הָיוּ לֹא אַחַת, אֶלָּא כַּמָּה שׁוֹאוֹת.
אַךְ יֵשׁ לָעוֹלָם מַעֲרֶכֶת-שָׁעוֹת,
וְאִם נְדַבֵּר עַל כֻּלָּן, יִשָּׁאֵר
פָּחוֹת מִדַּי זְמַן לְמִקְצוֹעַ אַחֵר.

לָכֵן לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְשַׂחֵק:
אֶקַּח דַּף נְיָר וְאַשְׁאִיר אוֹתוֹ רֵיק.
אַחֲזִיק בְּיָדִי וְאֹמַר:
זוֹ תְמוּנָה
שְׁחוֹרָה-לְבָנָה, בְּעִקָּר לְבָנָה,
שֶׁל אִישׁ חִנָּנִי וְחַיְכָן וְעָנָו –
רוֹאִים אֵיךְ פָּנַי
מַזְכִּירוֹת אֶת פָּנָיו
שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר?