אדם

בַּעֲמָדְךָ מוּל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים
אַל יִשְׁפַּל מַבָּטְךָ
אַל יַעַל סֹמֶק בִּלְחָיֶיךָ
עֲמֹד בִּמְלוֹא הָאָדָם שֶׁהִנְּךָ
הָאָדָם שֶׁנִּבְרֵאתָ.
וְאִם יִשְׁאֲלוּךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת:
"אֵיכָה זֶה אָדַמְתָּ בְּנֵנוּ?"
רַק אַז, הַשְׁפֵּל מַבָּטְךָ וְהִתְוַדֵּה:
"הֵן אָדָם אֲנִי, וְאָדָם נִבְרֵאתִי,
וְאֵיכָה לֹא אֶדֹּם?"

תל אביב, יוני 2009

ארוחת ערב

הֻגַּשׁ דּוּ-שִׂיחַ לַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת הַתֵּה
בְּעַנְנַת הֶבְלוֹ – קוֹדֶרֶת וְלֵאָה
מִטְפַּחַת בַּד סְבִיב צַוָּארֵךְ כְּלוּלָאָה
וְתַעַר-פִּי פּוֹרֵס שְׁתִיקוֹת לְצַלַּחְתֵּךְ

מָחוֹג בּוֹדֵד פִּהֵק שְׁעָתוֹ בְּטֶרֶם עֵת
נֻקַּב עַד זֹב חֲלַל הַחֶדֶר בְּמַבָּט
פְּרוּסַת שְׁתִיקָה מַהְבִּילָה פּוֹרֶסֶת אַתְּ
אֶל צַלַּחְתִּי, נוֹטֶפֶת חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת

וְכָךְ עַל בֶּטֶן מְלֵאָה בִּשְׁעַת חֲצוֹת
נִתְהֶה בַּסֵּתֶר – הֵיכָן וְאֵימָתַי
טִפַּת תְּפִלָּה הַמִּתְמַלְמֶלֶת מִשְּׂפָתַי
תַּרְוֶה צִמְאוֹן תְּפִלַּת שְׂפָתַיִךְ הַקְּפוּצוֹת

אזור, יוני 2009

תמונה משפחתית

הָיִיתִי רוֹצֶה יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה
לִפְתֹּחַ אַלְבּוֹם וְלִבְהוֹת בַּתְּמוּנָה
שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
לוֹמַר לְעַצְמִי בְּסִפּוּק: "יֵשׁ תְּחוּשָׁה
שֶׁקִּבַּלְתִּי אָזְנַיִם (אוֹ אַף) בִּירוּשָׁה
מִיַּעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר".
לְסַפֵּר אֶת קִצּוּר-תּוֹלְדוֹתָיו לְבִתִּי
וְלָחוּשׁ שֶׁסִּפַּרְתִּי סִפּוּר אֲמִתִּי
עַל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.

אֲבָל אֵין לִי תְמוּנָה אוֹ קִצּוּר-תּוֹלָדוֹת
וּבְעֶצֶם, כִּמְעַט לֹא נוֹתְרוּ לִי עֻבְדּוֹת
עַל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
הַמֵּידָע שֶׁאָסַפְתִּי עָלָיו לֹא יַסְפִּיק
לְהָבִין אִם הָיָה "בֵּינוֹנִי" אוֹ "צַדִּיק" –
יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
הוּא הָיָה דֵּי בְּסֵדֶר, אֲנִי מַאֲמִין,
כִּי עֻבְדָּה שֶׁיָּצָאתִי לוֹ יֹפִי שֶׁל נִין,
לְיַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.

אַךְ שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים
סִכְּמָה בִּמְהִירוּת אֶת חַיָּיו הַקְּצָרִים
שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר.
לְאַבָּא שֶׁל סַבָּא אֵין יָד וְאֵין שֵׁם.
בַּזֹּאת אַף אֶחָד, יַלְדָּתִי, לֹא אָשֵׁם.
הָיוּ לֹא אַחַת, אֶלָּא כַּמָּה שׁוֹאוֹת.
אַךְ יֵשׁ לָעוֹלָם מַעֲרֶכֶת-שָׁעוֹת,
וְאִם נְדַבֵּר עַל כֻּלָּן, יִשָּׁאֵר
פָּחוֹת מִדַּי זְמַן לְמִקְצוֹעַ אַחֵר.

לָכֵן לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְשַׂחֵק:
אֶקַּח דַּף נְיָר וְאַשְׁאִיר אוֹתוֹ רֵיק.
אַחֲזִיק בְּיָדִי וְאֹמַר:
זוֹ תְמוּנָה
שְׁחוֹרָה-לְבָנָה, בְּעִקָּר לְבָנָה,
שֶׁל אִישׁ חִנָּנִי וְחַיְכָן וְעָנָו –
רוֹאִים אֵיךְ פָּנַי
מַזְכִּירוֹת אֶת פָּנָיו
שֶׁל יַעֲקֹב בֶּן יוֹנָה מוֹהֲלִיבֶר?

והענן הענק

וְהֶעָנָן הָעֲנָק שֶׁל הַפְּרִיחָה
נִשָּׂא בָּאֲוִיר הַמִּתְחַמֵּם שֶׁל רֵאשִׁית אָבִיב
דֶּרֶךְ יְעָרוֹת וְלַחוּת מִרְבַּץ עָלִים נִרְקָבִים
דֶּרֶךְ מַבּוּל גֶּשֶׁם בּוֹכֶה עַל שָׁמַיִם בּוֹכִים

דְּמוּת אָדָם בּוֹדֵד רְטֻבָּה בָּאֲפֵלָה
גּוּפוֹ מַעֲלֶה אֵד וְהֶבֶל נְשִׁימָה חַם
וּרְצוֹנוֹ תַּחַת עָלִים

כֵּן כֵּן, בַּרְזֶל הַקַּיִץ הִכָּה
לֹא, לֹא, הַקַּיִץ הִכָּה בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן
עַל פְּנֵי כָּל אָדָם
לֹא: הַקַּיִץ עָטַף פְּנֵי כָּל אָדָם
בְּבַרְזֶל נוֹזֵל

הֲיִפָּלֵא שֶׁאָדָם הָפַךְ צִפּוֹר
נִמְלֶטֶת
צִפּוֹר עָפָה
עָפָה שָׁרָה בַּאֲרֻבַּת נַחַל
וַעֲנַן פְּרִיחָה עֲנָק

מעֵבֶר

מֵעֵבֶר לַמִּדְרוֹן אוֹרוֹת
אוֹרוֹת מֵעֵבֶר לָאוֹרוֹת

מֵעֵבֶר לַמִּדְרוֹן מֵתִים
גּוּפִים שְׁלֵמִים וְגוּפִים חֲתוּכִים

חֹמֶר הַנְּשָׁמוֹת הַדַּק וְהָרַךְ
הִלּוֹת אוֹר מֵעֵבֶר לַמִּדְרוֹן מֵעֵבֶר לָאוֹרוֹת

נְפִילַת הַמִּדְרוֹן מַחְשִׁיכָה
מַעֲבִירָה יִלְלַת חַיִּים דַּקָּה

לֹא מֵתוֹת הָאֲבָנִים
מִתְפּוֹרְרוֹת הָאֲבָנִים

הַיּוֹרֵד בָּעוֹלָם עוֹלֶה בָּעוֹלָם עוֹבֵר בָּעוֹלָם
מַגְּעֵי אוֹר עוֹבֵר וָנָח

עוֹקֵר מִקְצֵה מַחֲזוֹר הָאוֹר
בָּא בִּמְעוֹנוֹת

אֲפֵלָה רוֹגֶשֶׁת
לֹא מַיִם לֹא אִיִּים

מַה דִּבְרֵי הֶבֶל.
אַל תַּאֲשִׁים. אַל תַּאֲשִׁים.