אֱלוּל – אַלְלַי, תש"ע

שַׁחֲרִית,
עֲצֵי גַּנִּי בְּחַלּוֹנִי
מִטְבָּחִי שְׁטוּף אוֹרָה
פִּלְפְּלִים אֲדֻמִּים
תְּאוֹמֵי צְבִיָּה
עַל הַשַּׁיִשׁ
לוֹפְתִים אֶת לִבִּי
בִּרְצוּעוֹת שִׂמְחָה,
נִיחוֹחַ קָפֶה
מִתְבַּשֵּׁל,
בְּאַפִּי,
'מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ'
נַפְשִׁי שׁוֹקֵקָה…

לְפֶתַע
בָּרַדְיוֹ יְדִיעָה –
זוּג הוֹרִים לְשִׁשָּׁה וְעוֹד
חֲמִשָּׁה
נִרְצְחוּ –
אַלְלַי,
נִצְחָם נִגָּר עַל רְגָבִים
אַלְלַי
בְּאֶרֶץ אֲהוּבָה,

דְּהוּמָה,
רְצוּעוֹת שִׂמְחָתִי נִתָּקוֹת בְּאַחַת,
בִּצְלִיל אֵימָה נוֹשָׁנָה…

אסתר ויתקון-זילבר

מאת: אסתר ויתקון-זילבר

נולדה בארץ ב-1952, מתגוררת באריאל; אם לשלושה וסבתא לשבעה. מרצה במכללת "אורות ישראל" באלקנה. כותבת שירים מעל שלושים שנה; פרסמה חמישה ספרים. כלת פרס ראש הממשלה (1998) ופרס ז'בוטינסקי (2007).

כתיבת תגובה