עוֹד אֶסְלַח

אַל תִּתְאַפְּרִי, אַל תִּתְיַפִּי בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶר
אַל תִּשְׁתַּדְּלִי, אַל תְּנַסִּי לִהְיוֹת בְּסֵדֶר
כִּי בַּדִּים שֶׁכְּבָר אָרַגְתְּ לִי,
סִפּוּרִים שֶׁאַתְּ רָקַמְתְּ לִי
לְכַסּוֹת אוֹתָךְ – – –
נִפְרְמוּ בַּסְּתָו.

אַל תִּתְאַבְּלִי, אַל תִּתְחַפְּרִי בְּתוֹךְ הָאֵפֶר
אַל תִּתְחַבְּאִי, אַל תְּבַקְשִׁי לִחְיוֹת בַּסֵּתֶר
כִּי יָמִים שֶׁלֹּא מָחַלְתִּי
וְלֵילוֹת שֶׁלֹּא חָדַלְתִּי
לְאַבֵּד אוֹתָךְ – – –
נִשְׁכְּחוּ עַכְשָׁו.

כִּי סְלִיחוֹת שֶׁאַתְּ הִכַּרְתְּ לִי
עַל זְמַנִּים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי
לֶאֱהֹב אוֹתָךְ – – –
יִזָּכְרוּ לָעַד.

ציפי הראל

מאת: ציפי הראל

ילידת הארץ, מתגוררת בתל-אביב. אמא לשניים; מחנכת, מורה ומרצה. כותבת סיפורים קצרצרים, שירי ילדים ושירי מבוגרים ועוסקת להנאתה בעיצוב אתרים.

כתיבת תגובה